כל מה שרצית לדעת על ניתוח קיסרי

לפני שנסביר על מהלך הניתוח הקיסרי עצמו, נדבר על חלק בלתי נפרד מהניתוח – ההרדמה.

ישנם שני סוגים עיקריים של הרדמה המיועדת לניתוח קיסרי: הרדמה כללית והרדמה איזורית.

הרדמה כללית – כשמה כן היא. ההרדמה מבוצעת באמצעות מתן תרופות הרדמה דרך הוריד או בשאיפה והמטופלת אינה נמצאת בהכרה במהלך הניתוח אלא מתעוררת בסופו. יתרונה של הרדמה זו הינו במהירות ביצועה, וכמובן שישנן מטופלות אשר יבחרו בה אם הן חוששות מהרדמה איזורית או מהעובדה שתהיינה ערות במהלך הניתוח.
באופן כללי ההעדפה הינה להימנע מסוג זה של הרדמה משום שחלק מחומרי ההרדמה מגיעים אל העובר דרך מחזור הדם של האם. אי לכך, כאשר מדובר בניתוח קיסרי בהרדמה מלאה, החתך הניתוחי (אליו נגיע עוד מעט) מתבצע ממש בסמוך למתן ההרדמה על מנת לקצר את משך חשיפתו של העובר לחומרי ההרדמה.
למרות זאת, לעיתים אין מנוס משימוש בסוג הרדמה זה כגון: רצון האישה, ניתוח בהול אשר אינו מאפשר המתנה לביצוע הרדמה איזורית או התווית נגד כלשהי להרדמה איזורית – בעיה בקרישת הדם, בעיה נוירולוגית או בעמוד השדרה עצמו וכו'.

הרדמה איזורית – הרדמה אשר משפיעה על פלג הגוף התחתון בלבד. מבוצעת באמצעות הזרקת חומרי ההרדמה לתעלת השדרה ויכולה להיות חד פעמית (ספינלית) או באמצעות השארת קטטר (צנתר) דרכו אפשר לחדש את מתן חומרי ההרדמה – אפידורלית.

יתרונה הגדול של ההרדמה האיזורית הינו בעובדה שהמטופלת ערה ובהכרה מלאה במהלך הניתוח כך שיכולה לחוות את תהליך הלידה, לשמוע את בכיו הראשון של התינוק ואף לראותו. בנוסף אין חשיפה של העובר לחומרי הרדמה. אם מדובר בניתוח קיסרי דחוף ליולדת הנמצאת כבר בחדר הלידה וקיבלה הרדמה אפידורלית, ניתן לתת תוספת הרדמה ולהשתמש בה לצורך הניתוח הקיסרי.

גם במקרים של ניתוח דחוף, ניתן לעיתים לבצע הרדמה איזורית אם מצבם של העובר והאם מאפשרים זאת.