בדיקות אבחנתיות בהריון
בדיקות אבחנתיות בהריון, אשר בניגוד לבדיקות הסקר, מספקות תשובה ברמת ודאות הנושקת ל- 100%.
אולם, לצורך הגעה לרמת ודאות שכזו, נדרשת דגימה מסביבת העובר והדרך לעשות זאת הינה פולשנית.
כאשר משתמשים במונח פולשנית בהקשר של הריון, הרי שמתכוונים לפעולה המערבת חדירה אל "מרחב ההריון" בניגוד לבדיקות הסקר שהינן חיצוניות בלבד.
מטבען, בדיקות פולשניות הינן בעלות פוטנציאל סיכון לסיבוכים ולגרימת נזק אך לצערנו, טרם הוכחה בדיקה בלתי פולשנית המספקת רמת ודאות זהה לבדיקה פולשנית.
בתקווה שבעתיד הקרוב, המחקר הרפואי ימצא פתרון גם בעניין זה.
עד אז, נציג כעת את שני סוגי הבדיקות האבחנתיות הפולשניות העיקריות: סיסי שלייה ודיקור מי שפיר.
בדיקת סיסי שליה היא בדיקה אבחנתית אשר נועדה לזהות עוברים בעלי פגמים מבחינה גנטית ומבוצעת בשבועות 11-13 להריון.
אז קודם כל, מהם סיסי השלייה?
בתחילת ההריון, נוצר העובר וכן השלייה אשר תפקידה להזין את העובר. סיסי השליה הינם שלוחות המעגנות את השליה לדופן הרחם ובאופן עקרוני מכילות מטען גנטי זהה לעובר עצמו.
במהלך הבדיקה, אשר בד"כ מבוצעת בגישה נרתיקית ובהנחיית אולטרה-סאונד, נלקחת דגימת תאים מסיסים אלה וכך למדים על המטען הגנטי של העובר.
יש להדגיש כי אין חדירה לשק מי השפיר עצמו ולכן אין פגיעה ישירה בעובר.
הבדיקה מיועדת לנשים המצויות בסיכון גבוה למחלות תורשתיות וגנטיות כגון תסמונות מסוימות ביניהן תסמונת דאון, תסמונת האיקס השביר.
בנוסף ניתן לשקול את ביצוע הבדיקה אם תוצאות הסקר הביוכימי הראשון או השקיפות העורפית אינן תקינות.
יתרונה הגדול של בדיקת סיסי השלייה הינו במועד בו היא מבוצעת בשלב מוקדם מאוד של ההריון, לעומת דיקור מי שפיר המבוצע בשלב מאוחר יותר (ועליו נפרט בהמשך).
מדוע זהו יתרון גדול?
מכיוון שאם מתגלה בעיה גנטית בעובר, ניתן לסיים את ההריון, בהתאם לרצון האישה כמובן, בשלב מוקדם יחסית ובכך להקטין את הסיכוי לסיבוכים שבפעולה בשלב מאוחר יותר בהריון.
אולם מצד שני, הבדיקה כרוכה ברמת סיכון להפלה שהינה גבוהה יחסית, במיוחד בהשוואה לדיקור מי שפיר.
הסיכון להפלה בבדיקת סיסי שליה עומד על כ- 1:100 עד 1:200 מקרים.
כדי לסבר את האוזן, הסיכון להפלה בדיקור מי שפיר עומד כיום על כ- 1:1000.
חשוב להקפיד על ההנחיות לפני, במהלך ולאחר הבדיקה, על מנת להקטין למינימום את הסיכוי לסיבוכים.
הבדיקה האבחנתית השניה אליה נתייחס הינה דיקור מי שפיר.
הדיקור מבוצע החל משבוע 16 להריון ולמעשה ניתן לבצעו בכל מועד החל משבוע זה.
ההתוויה לביצוע דיקור מי שפיר דומה לזו של סיסי השלייה: גילוי וזיהוי עוברים העלולים לסבול מפגם מסויים במטען הגנטי.
משמע דיקור מי שפיר מבוצע כאשר יש חשד לסיכון גבוה לתסמונת גנטית בהתאם להיסטוריה משפחתית או אישית, ממצאים חריגים בסקר הביוכימי או בסקירות.
בנוסף, משרד הבריאות ממליץ ומשתתף במימון של דיקור מי שפיר כאשר גיל האישה הינו מעל 32 שנים.
הבדיקה מבוצעת בגישה בטנית ובמהלכה מחדירים מחט דקה דרך דופן הבטן ובהנחיית אולטרה-סאונד, אל תוך שק מי השפיר. חלק ממי השפיר, ובתוכם תאים אשר נשרו מהעובר, נשאבים ומועברים למעבדה לצורך בדיקה של המטען הגנטי העוברי.
לצורך קבלת תשובה מהימנה, התאים מודגרים במעבדה, תהליך האורך כשבועיים-שלושה ולכן תשובת הבדיקה מתקבלת רק לאחר פרק זמן זה.
לדיקור מי השפיר שני יתרונות משמעותיים: האחד, מדובר בבדיקה אבחנתית אשר רמת הודאות שלה הינה כמעט 100%. השני, סיכון נמוך באופן יחסי לסיבוכים ולהפלה – כ- 1:800 עד 1:1000 פעולות.
החסרון העיקרי של דיקור מי השפיר, בנוסף לעצם היותו בדיקה פולשנית, הינו המועד המאוחר באופן יחסי בו מבוצעת הבדיקה. אם מתקבלת תוצאה בלתי תקינה, תהליך הפסקת ההריון, אם בוחרים בו, הינו מורכב יותר.
גם בבדיקה זו חשוב ביותר להקפיד על הנחיות הצוות המטפל לפני, במהלך ולאחר הבדיקה על מנת להקטין את הסיכון לסיבוכים.
העמסת סוכר הינה בדיקה במהלכה האישה ההרה צורכת כמות מסויימת של סוכר לצורך הערכת התמודדות הגוף עם הסוכר וגילוי מחלת הסוכרת.
ישנן שתי בדיקות להעמסת סוכר, דומות אך שונות.
הראשונה – בדיקת סקר המבוצעת בשבועות 24-28 להריון ובמהלכה האישה ההרה שותה משקה המכיל 50 גרם סוכר ולאחר כשעה נלקחת דגימת דם לרמת הסוכר, זוהי בדיקת ה-GCT – Glucose Challenge Test
אין צורך בצום לפני בדיקה זו.
אם רמת הסוכר בבדיקת הדם חורגת מהערך אשר נקבע כגבול העליון, מומלץ לבצע בדיקה אבחנתית שכן מדובר בבדיקת סקר בלבד.
השנייה – העמסת סוכר "מלאה" – OGTT – Oral Glucose Tolerance Test
זוהי בדיקה אבחנתית אשר מטרתה לאשר או לשלול את מחלת הסוכרת אצל האישה.
בתחילה נלקחת דגימת דם בצום בן 8 שעות ולאחריה האישה שותה משקה המכיל 100 גרם סוכר.
לאחר מכן נלקחות דגימות דם עוקבות בהפרש של שעה – לאחר כשעה משתיית המשקה, שעתיים ושלוש.
אם נמצאה חריגה בערכי הקצה, מדובר באבחנה של סוכרת בהריון.
ניתן לבצע את הבדיקה "המלאה" בכל שלב ושבוע בהריון שכן מדובר בבדיקה אבחנתית.
מבצעים אותה גם כאשר יש חשד קליני לסוכרת (לדוגמא ריבוי מי שפיר או עובר גדול) או היסטוריה אישית או משפחתית משמעותית של סוכרת.
הבדיקה אינה פולשנית והסיכון לסיבוכים קטן מאוד.
אך עם זאת, חשיבותה של בדיקת העמסת הסוכר גדולה, שכן מחלת סוכרת בלתי מאובחנת בהריון עלולה לגרום לסיבוכים משמעותיים ואף מסכני חיים לאם ולעובר.
שמרי על שקט נפשי במהלך ההריון!
בדיקות אבחנתיות בהריון מספקות מידע חשוב על בריאות האם והעובר. קבלי ייעוץ מקצועי וליווי אישי מד"ר נעם דומניץ, מומחה ברפואת נשים.
לחצי כאן לתיאום פגישה
