דיקור מי שפיר
הבדיקה האבחנתית השניה אליה נתייחס הינה דיקור מי שפיר.
הדיקור מבוצע החל משבוע 16 להריון ולמעשה ניתן לבצעו בכל מועד החל משבוע זה.
ההתוויה לביצוע דיקור מי שפיר דומה לזו של סיסי השלייה: גילוי וזיהוי עוברים העלולים לסבול מפגם מסויים במטען הגנטי.
משמע דיקור מי שפיר מבוצע כאשר יש חשד לסיכון גבוה לתסמונת גנטית בהתאם להיסטוריה משפחתית או אישית, ממצאים חריגים בסקר הביוכימי או בסקירות.
בנוסף, משרד הבריאות ממליץ ומשתתף במימון של דיקור מי שפיר כאשר גיל האישה הינו מעל 35 שנים.
הבדיקה מבוצעת בגישה בטנית ובמהלכה מחדירים מחט דקה דרך דופן הבטן ובהנחיית אולטרה-סאונד, אל תוך שק מי השפיר. חלק ממי השפיר, ובתוכם תאים אשר נשרו מהעובר, נשאבים ומועברים למעבדה לצורך בדיקה של המטען הגנטי העוברי.
לצורך קבלת תשובה מהימנה, התאים מודגרים במעבדה, תהליך האורך כשבועיים-שלושה ולכן תשובת הבדיקה מתקבלת רק לאחר פרק זמן זה.
לדיקור מי השפיר שני יתרונות משמעותיים: האחד, מדובר בבדיקה אבחנתית אשר רמת הודאות שלה הינה כמעט 100%. השני, סיכון נמוך באופן יחסי לסיבוכים ולהפלה – כ- 1:800 עד 1:1000 פעולות.
החסרון העיקרי של דיקור מי השפיר, בנוסף לעצם היותו בדיקה פולשנית, הינו המועד המאוחר באופן יחסי בו מבוצעת הבדיקה. באם מתקבלת תוצאה בלתי תקינה, תהליך הפסקת ההריון, באם בוחרים בו, הינו מורכב יותר.
גם בבדיקה זו חשוב ביותר להקפיד על הנחיות הצוות המטפל לפני, במהלך ולאחר הבדיקה על מנת להקטין את הסיכון לסיבוכים.
בהצלחה!
