השראת לידה וזירוז לידה

• השראת לידה וזירוז לידה הם טכניקות מוכרות הצוברות תאוצה בעשורים האחרונים.

השראת לידה, הנקראת גם יילוד, או באנגלית LABOR INDUCTION היא למעשה התחלת הלידה והשראתה באישה אשר אינה בלידה פעילה כעת.

זירוז לידה LABOR AUGMENTATION  לעומת זאת, הוא תהליך בו אנו מקדמים לידה אשר התחילה אך אנו סבורים כי אינה מתקדמת בקצב נאות או שיש סיבה רפואית, אמהית או עוברית, לקדמה.

השראת לידה

אז כפי שציינו, השראת לידה נועדה "להתניע" תהליך של לידה אשר לא החלה. אחת הסיבות הנפוצות להשראת לידה הינה הריון עודף, כאשר גיל ההריון מתקדם מאוד ונושק ל42 שבועות. הסיבה להשראת לידה במקרה זה הינה שמחקרים הדגימו עלייה בשיעור הסיבוכים העובריים מעבר לשבוע 40 ולעומת זאת תועלת מועטה אם בכלל בהישארות ברחם מעבר לשבוע זה.

כמובן שישנן סיבות רבות לזירוז הלידה וכרגיל, ניתן לחלקן לסיבות עובריות ואמהיות:

סיבות עובריות – למשל עיכוב בגדילה התוך רחמית, מיעוט מי שפיר, אי ספיקה שלייתית מוקדמת, חוסר בתחושה תנועות העובר או ניטור דופק עוברי החשוד להיותו בלתי תקין.

סיבות אימהיות – רעלת הריון ומחלות ל"ד, סוכרת הריון בלתי מאוזנת או מחלות ומצבים אימהיים אחרים בהם המשך ההריון עלול להיות מסוכן לאם או לעובר.

מידת הצלחת השראת הלידה תלויה במספר גורמים אשר ביניהם ההיסטוריה המיילדותית של האישה ומדד הבשלות של צוואר הרחם הקרוי מדד בישופ. מדד זה מכמת מספר גורמים כגון פתיחת הצוואר, מחיקתו, מיקומו (קדמי או אחורי), גובה החלק המוביל ומרקמו.

ישנן שיטות טבעיות להשראת הלידה.

המפורסמת מביניהן הינה יחסים. כפי שציינו בסרטון על יחסים בהריון, בנוזל הזרע קיים חומר הנקרא פרוסטגלנדין העשוי לגרום להתכווצויות של הרחם והכנתו ללידה. אז לשאלתנו, ייתכן שיחסים יועילו, להזיק הם ככה"נ אינם יכולים, בתנאי שאין התווית נגד כמובן.

קיימות שיטות טבעיות אחרות אשר עשויות לסייע בהשראת לידה כגון שיאצו או רפלקסולוגיה. אולם אני ממליץ בחום לבדוק היטב כי מדובר במטפל או מטפלת מוסמכים.

קיימות שיטות טבעיות נוספות המוכרות בקרב היולדות כגון שתיית שמן קיק, הומאופתיה ועיסוי פטמות. אלו שיטות שייתכן כי יעילות אולם יש להיזהר ביותר בשימוש בהן שכן עלולות לגרום לצירים עודפים ולמצוקה עוברית באם מתבצעות בצורה בלתי מבוקרת ולא תחת ניטור. 

באם השיטות הטבעיות כשלו ועדיין קיימת התוויה להשראת לידה, הצוות הרפואי ימליץ על שיטות אחרות ליילוד, מכניות ותרופתיות:

• סטריפינג.
• קטטר בלוני.
• פרוסטגלנדינים
• פקיעת מי השפיר.
• פיטוצין.

סטריפינג: הפרדת קרומים ידנית

סטריפינג היא שיטת זירוז מכנית-ידנית.
במהלך בדיקה וגינלית מכניסים אצבע אל צוואר הרחם ומבצעים הפרדה של קרומי שק השפיר מדפנות הרחם. כמובן שניתן לבצע זאת רק באם קיימת פתיחה מינימלית המאפשרת הכנסת אצבע לצוואר.

פעולת הסטריפינג מביאה לשחרור של פרוסטגלנדינים טבעיים (אנדוגניים), בדומה לנוזל הזרע, אולם ככה"נ בצורה יעילה יותר, ופרוסטגלנדינים אלה גורמים לצירים, ולשיפור התנאים הצווארים.

הפעולה עצמה אינה כואבת אך עלולה לגרום לחוסר נוחות. מצד שני יעילותה של השיטה נמצאה כשווה לשיטות אחרות והיא עשויה לקצר את משך הזמן עד ללידה פעילה ולהפחית את מספר ההריונות המגיעים להריון עודף.

קטטר בלוני

כפי שניתן להבין משמה, זו שיטה מכנית במהלכה מוחדר קטטר דק, בדומה לקטטר שתן, אל תעלת צוואר הרחם. לאחר החדרתו, מנופחת בלונית הנמצאת בקצה הקטטר ולוחצת על צוואר הרחם. הלחץ עצמו גורם להפרשה של פרוסטגלנדינים טבעיים וכמו כן עם התקדמות התהליך הבלון פותח מכאנית בהדרגה את הצוואר ונפלט דרכו. בכך הוא יוצר פתיחה מינימלית אך מספיקה להתחלת השלב השני של היילוד הכולל מתן פיטוצין דרך הוריד – עליו נדבר בהמשך.

ה"בלון" נפלט לרוב תוך 12-6 שעות, ואם אינו נפלט באופן עצמוני תוך פתיחת הצוואר לאחר פרק הזמן המקסימלי המוקצה לכך, הוא יוצא ע"י הצוות הרפואי.

מבחינת כאב וחוסר נוחות, מידת הכאב וחוסר הנוחות משתנה בין אישה לאישה באופן טבעי, אך חשוב לציין ולהדגיש כי למעט חצי השעה הראשונה לאחר פעולת הכנסת הבלון, במהלכה על היולדת לשהות בשכיבה כשהיא מחוברת למוניטור עוברי, היא אינה מוגבלת בתנועה או לצום.

מדובר בשיטה הנחשבת בטוחה ויעילה אולם גם לה פרופיל סיבוכים אפשריים כגון היפוך מצג העובר ודימום.

פקיעת מי השפיר – ניתן לפקוע את קרומי השפיר בצורה יזומה בחדר הלידה באמצעות פוקען (מקלון עם קרס קטן). פקיעת המים מעודדת את התפתחות הלידה והתקדמותה באמצעות הפרשת פרוסטגלנדינים המבשילים את צוואר הרחם וגורמים להתחלת צירים. 

פרוסטגלנדינים להבשלת צוואר הרחם

פרוסטגלנדין הינו חומר ממשפחת ההורמונים המצוי בגוף באופן טבעי ברקמות שונות וגורם להתכווצות הרחם ולהבשלת צוואר הרחם, משמע למחיקה ולפתיחה.

לצורך השראת לידה אנו משתמשים בפרוסטגלנדין בצורת נר או טבליה המוחדרים לנרתיק בסמוך לצוואר והתכשיר משחרר את הפרוסטגלנדין בצורה מבוקרת במשך כ-24 שעות.

ההחדרה עצמה הינה בדיקה גינקולוגית שגרתית ולאחר התחלת השפעת התכשיר, מופיעים צירים תכופים וכואבים.

זוהי שיטה בטוחה ויעילה אולם היות ונגרמים צירים על היולדת להיות מחוברת למוניטור עוברי שכן התכווצויות חזקות עלולות לגרום לשינויים בדופק העובר ולכן יש לנטרו.

פיטוצין (סינטוצינון)

פיטוצין הינו נגזרת סינתטית של ההורמון הטבעי אוקסיטוצין (הורמון האהבה) ומדמה את פעולתו על הרחם הכוללת יצירת צירים. אנו נותנים את הפיטוצין במתן תוך-ורידי, בחדר הלידה ותוך ניטור עוברי רציף. פיטוצין גורם לצירים מסונכרנים, תכופים וכואבים אך ניתן לשלוט בצורה טובה בקצב המתן ולפיכך בעוצמת פעילותו שכן זמן מחצית החיים שלו קצר.

יעילותו של הפיטוצין אינה מוטלת בספק אולם באם לא קיימים תנאים צוואריים מתאימים, נשתמש בו כשלב שני להשראת לידה לאחר הבשלה מינימלית של הצוואר ע"י פרוסטגלנדינים או קטטר בלון.

הסיבוך העיקרי בהשראת לידה באמצעות פיטוצין הינו גרימת מצוקה עוברית עקב התכווצויות יתר של הרחם. נשים ולדניות ונשים לאחר ניתוח קיסרי נמצאות בסיכון לקרע של הרחם במהלך הלידה ולכן נעשה שימוש במינון מותאם ונמוך יותר של פיטוצין בהשראת לידה בנשים אלו.

עד כאן שוחחנו על השראת לידה.

זירוז לידה כאמור הינו התהליך בו אנו מקדמים לידה פעילה אשר החלה אך אינה מתקדמת באופן משביע רצון או שישנה התוויה לקדם את הלידה בשל סכנה לבריאות האם או העובר.

זירוז הלידה מתבצע ע"י מתן פיטוצין דרך הוריד או פקיעת מי השפיר ובחדר הלידה.

בהצלחה!