ניתוח קיסרי

במהלך ההכנה לניתוח הקיסרי תבוצע רחצה של הבטן, המפשעה ואיזור הניתוח בחומר חיטוי, יוכנס קטטר שתן והמטופלת מכוסה בכיסוי סטרילי.

בתחילה מבוצע חתך על העור בחלק התחתון של הבטן (קו הביקיני). באם קיימת צלקת מניתוח קיסרי קודם, ישנה העדפה לבצע את החתך העורי על פני הצלקת הקודמת לצורך שמירה על אסתטיקה ולא ליצור צלקת נוספת.

לאחר ביצוע החתך על העור מתבצעת פתיחה של שאר שכבות הבטן עד להגעה לרחם עצמו.

לצורך חילוץ העובר מבוצע חתך על הרחם, בד"כ באזור (סגמנט) התחתון של הרחם בצורה רוחבית. יתרונות חתך מסוג זה הינם שהוא קל יותר לתפירה, מדמם פחות, גורם לפחות הידבקויות באזור ועמיד יותר מכל סוגי החתכים האחרים בפני סכנה של קרע במהלך לידה נרתיקית בעתיד.

אולם לעיתים יש צורך בחתך אורכי (הנקרא גם "חתך קלאסי") בגוף הרחם או בהרחבה של החתך הרוחבי לצורך T הפוך, בעיקר כאשר מתגלה קושי בחילוץ העובר או כשמדובר בהריון צעיר ברחם קטן באופן יחסי.

מבחינה סטטיסטית הסיכון לקרע של אזור הצלקת בחתך אורכי גבוה משמעותית לעומת חתך רוחבי ולכן משתדלים להימנע ממנו במידת האפשר ובאם בוצע חתך אורכי, ההמלצה הגורפת ללידות העתידיות הינה ניתוח קיסרי.

חשוב להדגיש כי בהכרח התאמה בין סוג החתך העורי לבין החתך הרחמי.

לאחר ביצוע החתך הרחמי ופקיעת מי השפיר, העובר, שכעת הינו היילוד, מחולץ דרך החתך הרחמי בהתאם לחלק אותו נוח לחלץ: ראש, עכוז או רגליים. לעיתים מפעילים לחץ על החלק העליון של הרחם.

לאחר חילוץ היילוד מחולצת השליה, מבוצעת ביקורת של חלל הרחם לוידוא העדר שאריות שליה, החתך הרחמי נתפר ולאחריו שאר שכבות הבטן עד העור אשר נתפר בסיכות או באמצעות תפר תת עורי ודבק.

משך ניתוח קיסרי ממוצע ושגרתי כחצי שעה עד שעה.

מהלך לאחר הניתוח

בסיום הניתוח המנותחת מועברת לחדר ההתאוששות במתחם חדרי הניתוח ושוהה שם מספר שעות בודדות להשגחה. באם הכל עובר כשורה, היולדת מועברת למחלקת יולדות להמשך השגחה באשפוז עד לשחרור לביתה.

קטטר השתן יוצא תוך מספר שעות מהניתוח ע"י אחות במחלקת יולדות, אשר גם תסייע בקימה הראשונה מן המיטה למעבר לכורסה.

קיימת חשיבות רבה לקום מהמיטה מוקדם ככל האפשר לצורך מניעת פקקת ורידים בגפיים התחתונות וכן להתנייד כמה שיותר במחלקה ובחדר לצורך כך.

לעיתים, בהתאם למדיניות המחלקה ולגורמי סיכון הפרטניים לפקקת ורידים, ניתן טיפול לדילול הדם באמצעות זריקה תת עורית יומית, בד"כ קלקסן למשך מספר ימים או שבועות.

השעות הראשונות לאחר הניתוח:
כאבים – לאחר הניתוח ייתכן ותחושי כאב באיזור הניתוח וכן בבטן התחתונה כתוצאה מהתכווצות הרחם. בכל מחלקה קיים פרוטוקול כאב המיועד בדיוק לשם כך ולכן חשוב לדווח לאחות המטפלת לצורך קבלת משככי כאבים. מומלץ ליטול משכך כאבים בתחילת תחושת הכאב ולא להמתין עד אשר עוצמתו מציקה ובלתי נסבלת משתי סיבות: א. למשכך הכאבים לוקח זמן לפעול בצורה מיטבית מרגע נטילתו ואין סיבה לסבול עד להתחלת פעולתו. ב. השתלטות על כאב בעל עוצמה גבוהה הינה קשה לעומת תחושת כאב אשר רק החלה להופיע.

תחושת בחילה והקאה–  יולדות רבות חשות בחילה ואף מקיאות לעיתים לאחר הניתוח, הן בשל השפעת חומרי ההרדמה והן בשל העובדה כי מדובר בניתוח בטן. ניתן לטפל באמצעים תרופתיים דרך הפה או בעירוי.

יובש בפה – היות ולפני הניתוח, במהלכו וכן במהלך השעות הראשונות שלאחריו המטופלת נותרת בצום, יובש בפה הינו תחושה נפוצה. אין מניעה מהרטבת השפתיים והלשון באמצעות גזה טבולה במים אולם מתן הנוזלים העיקרי ממשיך להיות דרך העירוי התוך ורידי בשעות הראשונות.

מספר שעות לאחר הניתוח, בהתאם לאופיו ולפרוטוקול המחלקה, ניתן להתחיל לשתות מים ותה ומומלץ להימנע משתיית מיצים ומשקאות תוססים וממותקים בשעות הראשונות למניעת היווצרות גזים ועומס על מערכת העיכול. בהמשך ניתן להתחיל כלכלה רכה, ולאחריה כלכלה רגילה באופן הדרגתי.

דימום מהנרתיק – הדימום הנרתיקי הינו טבעי ורצוי ונובע מהתנקות הרחם משאריות הרירית (אנדומטריום) של ההריון. הדימום הטבעי נובע מהתכווצות הרחם אשר חוזר אט אט לגודלו (הכמעט) מקורי. חשוב לעקוב אחר כמות ומרקם הדימום וליידע את הצוות הסיעודי והרפואי במידת הצורך באם חל שינוי משמעותי בדימום.

היגיינה – במהלך המקלחת הראשונה תקבלי סיוע מאחות וחשוב שלא להתקלח במים חמים מאוד אלא במים פושרים או חמימים. לאחר המקלחת הראשונה חשוב להקפיד על היגיינה אישית הכוללת שטיפה של איזור הניתוח במים מספר פעמים ביום וכן בסבון פעם אחת ביום. השטיפה יכולה להתבצע באמצעות סבון רגיל, אין צורך בסבון מיוחד או ספציפי.

הנקה – להנקה כידוע יתרונות רבים ואנו ממליצים ומעודדים את ההנקה מוקדם ככל האפשרלאחר הניתוח, בדיוק כמו יולדת אשר ילדה בלידה נרתיקית. יתרונה הגדול של ההנקה ביולדת אשר ילדה בניתוח קיסרי הינו השפעתה החיובית של ההנקה על כיווץ הרחם והקטנת כמות הדימום.

עם זאת, כמובן שעומדת לך הזכות לבחור בכל צורך האכלה בה את בוחרת.

זמן האשפוז – באם אין סיבוכים מיוחדים המתגלים במהלך האשפוז, השהות באשפוז של מחלקת יולדות אורך מספר ימים (כולל השהות במלונית באם בחרת בכך). באם יש צורך בהסרת הסיכות הניתוחיות, הסרתן מתבצעת בקופת החולים כשבוע לאחר הניתוח ובהתאם למדיניות המחלקה המנתחת. הסרת הסיכות הינה תהליך מהיר וקל וכמעט נטול כאבים.

מהם הסיבוכים האפשריים של הניתוח?

ניתוח קיסרי הוא אחד הניתוחים הנפוצים ביותר בעולם והינו בטוח מאוד יחסית, משמע שיעור הסיבוכים בעקבותיו נמוך. אולם ככל ניתוח אחר, ובעיקר ניתוח הכולל פתיחת בטן ייתכנו סיבוכים בעקבותיו. באופן כללי יש להדגיש כי בהשוואה לניתוח קיסרי ראשון ומתוכנן, שיעור הסיבוכים עולה בניתוח קיסרי חוזר או דחוף. להלן הסיבוכים האפשריים:

זיהום – חום, זיהום ברחם או באגן, דלקת בדרכי השתן או זיהום בפצע הניתוח הם הסיבוכים השכיחים ביותר בקרב נשים שעברו ניתוח קיסרי. הטיפול בזיהום הינו באמצעות מתן אנטיביוטיקה, דרך הוריד או דרך הפה, כתלות בחומרת המצב. רוב מקרי הזיהום הינם קלים יחסית והמנותחת תחלים במהירות בעקבות הטיפול האנטיביוטי.

דימום –  כמות הדימום הממוצע האובדת במהלך ניתוח קיסרי הינה כ- 1,000 מ"ל אולם לעיתים מתרחש דימום העלול לסכן את חייה של היולדת ויש צורך בנקיטת אמצעים שונים להפסקת הדימום ובמתן מנות ומוצרי דם.

פקקת בוורידים העמוקים ברגליים ותסחיף ריאתי – אלה סיבוכים נדירים יחסית, אך עלולים לסכן חיים ושכיחותם עולה ככל שניידותה של היולדת פחותה יותר. לכן, חשוב מאוד לנייד את המנותחת מוקדם ככל האפשר לאחר הניתוח, במחלקת יולדות וכן לשמור על ניידות במהלך ימי האשפוז ומשכב הלידה.

סיבוכי הרדמה – בכל הרדמה יש סכנה לסיבוכים ולתופעות לוואי, פירוט על סיבוכי ההרדמה  האפשריים ניתן לקבל מהמרדים בעת ההסבר על הפעולה.

עד כה שוחחנו על הסיבוכים העיקריים והנפוצים יותר, אולם ישנם סיבוכים נדירים יותר אותם נזכיר בקצרה בלבד: קרע או התרחבות חתך הניתוח ברחם, פגיעה באיברי הבטן הסמוכים לרחם כגון שלפוחית השתן, השופכן (אורטר) או המעיים ולצערנו לעיתים נדירות גם פגיעה בעובר עצמו במהלך הפתיחה הכירורגית של הרחם או בעת חילוץ קשה של העובר מהרחם ותמותה.

הנחיות לשבועות שלאחר ניתוח קיסרי

למרות שמדובר בניתוח נפוץ מאוד אל לנו לשכוח שמדובר בניתוח בטני לכל דבר ועניין, וככזה, מומלץ להסתייע באנשים קרובים בשבועות הראשונים לאחר הניתוח. נזכיר כעת מספר דגשים להתנהגות נכונה לאחר השיבה הביתה מבית החולים.

הגבלת מאמץ – מומלץ להקפיד על מנוחה נאותה ולהימנע ממאמץ גופני משמעותי בשלושת השבועות הראשונים לאחר הניתוח. במיוחד יש להימנע לחלוטין מהרמת משאות כבדים (לרבות ילדים קטנים) על מנת למנוע נזק לחתך הניתוחי.

היגיינה אישית– חשוב להמשיך לשטוף את החתך הניתוחי 3-4 פעמים ביום במים ופעם אחת בסבון (לא יותר מפעם אחת שכן הסבון מייבש את העור) ולעקוב אחר סימני זיהום ודלקת מקומיים בפצע הניתוחי: אודם, הפרשה מוגלתית מהחתך או מהנרתיק בעלת ריח חריף וחום גוף מעל 38 מעלות צלזיוס.

כאבים – כאבי הניתוח עלולים ללוות את המטופלת גם במהלך ההחלמה בבית ולכן מומלץ להשתמש במידת הצורך במשככי כאבים למיניהם, לאחר התייעצות עם גורם רפואי מוסמך. טרם השחרור מבית החולים הצוות הסיעודי מנחה את היולדות באשר לסוגי משככי הכאבים המומלצים. חשוב לציין כי ניתן להניק כרגיל תוך נטילת רוב משככי הכאבים.

דימום נרתיקי – כאמור, בימים הראשונים שלאחר הלידה ייתכן דימום נרתיקי בכמות רבה, בצבע אדום כהה. בהמשך הדימום הכהה הופך להפרשות בהירות ורדרדות ולעיתים לבנות־צהבהבות עד כשלושה־ארבעה שבועות לאחר הלידה.

חשוב להדגיש כי מומלץ שלא להשתמש בטמפונים בתקופה שלאחר הלידה אלא בתחבושות חיצוניות בלבד המאפשרות גם מעקב אחר צבע וריח ההפרשות.

טחורים – בעיית הטחורים נפוצה יחסית בקרב יולדות, בין אם לאחר לידה נרתיקית ובין אם לאחר ניתוח קיסרי. חשוב להקפיד על היגיינה תוך שטיפות מקומיות וניתן להשתמש במשחה מקומית המקלה על הכאב ומפחיתה בהדרגה את הנפיחות. ברוב המקרים אין צורך בהתערבות נוספת ולאחר שפוחת הלחץ על הורידים בעקבות הלידה, הטחורים נעלמים מעצמם.
למניעת עצירות יש להקפיד על תזונה עשירה בסיבים תזונתיים (פירות וירקות עם קליפתם), שתיית מים בכמות נאותה ובמידת הצורך ניתן להשתמש בתרופות טבעיות לעידוד יציאה יומית.

ירידה במשקל –  מיד לאחר הלידה מאבדת יולדת ממוצעת בין ארבעה לשישה קילוגרמים (משקל התינוק, מי השפיר והשליה). אולם לאחר מכן ההפחתה במשקל הינה הדרגתית למדי ועלולה לתסכל את היולדת המצפה בן רגע לשוב למשקלה טרם ההריון. חשוב להבין כי הירידה במשקל הינה תהליך טבעי והדרגתי ואיננו ממליצים לבצע דיאטות קיצוניות ואגרסיביות בעת משכב הלידה, במיוחד לא באם היולדת מניקה בתקופה זה. סבלנות, באם שומרים על תזונה מאוזנת וחוזרים לפעילות גופנית מתונה בסיום משכב הלידה, ניתן להשיל את הקילוגרמים העודפים בצורה בטוחה, נכונה ובריאה.

אנמיה – נשים רבות סובלות מאנמיה במהלך ההריון ולאחר הלידה, ולכך יש להוסיף את הדימום במהלך הלידה או הניתוח. אי לכך מומלצת נטילת טבליות ברזל לאחר השיבה הביתה ולמשך 6 שבועות לפחות לאחר הלידה.

בצקות – בצקות ברגליים ולעיתים במקומות אחרים בגוף מופיעות ברוב המקרים כבר בשלבים האחרונים של ההריון, ומחמירות לעיתים קרובות לאחר הלידה. זהו מצב תקין החולף מעצמו ועודפי הנוזלים מפונים בהדרגה מהגוף. לכן חשוב להקפיד שלא לנעול נעליים לוחצות, ללבוש בגדים צמודים או לענוד תכשיטים לוחצים עד לחלוף הבצקות. לזירוז פינוי הבצקות ניתן להרים את הרגליים על כרית במהלך ישיבה.

שינויים במצב הרוח – לאחר הלידה מתרחשים שינויים הורמונליים דרמטיים העלולים לגרום לעיתים לחוסר יציבות רגשית, התפרצויות זעם או בכי ושינויים חדים במצב הרוח. בד"כ זהו מצב זמני וקל יחסית אולם לעיתים מדובר במצב מסוכן לאם ולתינוק. חשוב לקבל עזרה ותמיכה נפשית ממעגל המשפחה והחברים הראשון ובמידת הצורך אף לעזרה מקצועית. זוהי לא בושה, זו חובה. שכן המצב עלול כאמור לסכן את האם והרך הנולד במקרים קיצוניים.

חיי מין  – ניתן לחזור לפעילות מינית רגילה באופן הדרגתי לקראת סיום משכב הלידה, משמע כ-6 שבועות לאחר הניתוח אך מומלץ לעבור בדיקת ביקורת אצל רופא הנשים טרם חזרה לשגרת יחסים. חשוב להדגיש כי גם תחת הנקה מלאה וטרם קבלת וסת ראשונה מאז הלידה, ייתכן ביוץ ולכן קיימת אפשרות להריון נוסף תוך זמן קצר מהניתוח.

כמה זמן כדאי להמתין עד לכניסה להריון נוסף?

מומלץ להמתין עם הריון נוסף עד כ-9 חודשים לפחות לאחר הניתוח כך שבין לידה ללידה תחלוף כשנה וחצי.

שיהיה במזל!