רביזיה של חלל הרחם וליזיס ידני
השליה הינה מכלול של כלי דם, המזין את העובר במהלך התפתחותו ועד הלידה.
לאחר לידה היילוד, במה שקרוי השלב השלישי של הלידה, השליה אמורה להתנתק באופן עצמוני מדו]ן הרחם ולהיפלט החוצה בשלמותה.
לאחר שהשליה נפלטת היא נבדקת ע"י המיילדת ובמידת הצורך גם ע"י הצוות הרפואי, על מנת להעריך את שלמותה. באם עולה חשש כי השליה אינה שלמה, משמע חלקים ממנה נותרו בתוך הרחם, תבוצע פעולה הנקראת "רביזיה של חלל הרחם". קרי סריקה של חלל הרחם לאיתור שאריות שליה והוצאתן.
במהלך הרביזיה, העשויה להתבצע בחדר הלידה עצמו, אך מצריכה הרדמה מסוג שהוא, הרופא או הרופאה המיילדים מכניסים יד אל הרחם תוך מעבר על קירות הרחם ווידוא העדר שאריות וחלקי שליה. לעיתים בסיום הפעולה יבוצע גם כן סונר להערכת חלל הרחם.
מדוע חשוב שהשליה תיפלט?
משום שהימצאותה בחלל הרחם מונעת ממנו הלכה למעשה להתכווץ באופן יעיל ולהפסיק את הדימום הרחמי אשר באם יימשך, עלול לסכן את בריאותה ואת חייה של היולדת.
יתרה מכך, באם שאריות שליה נותרות בתוך הרחם, הן עלולות לגרום להידבקויות בחלל הרחם, מצב הקרוי "תסמונת אשרמן", ע"ש הגינקולוג הישראלי יוסף אשרמן. מצב זה עלול לפגום בפוריות האישה שכן פגיעה בחלל הרחם פירושה פגיעה בסיכויי ההשתרשות של העובר, בהריונות הבאים.
לפיכך, רביזיה של חלל הרחם במקרה של חשש לשארית, חשובה גם מבחינת הפסקת הדימום הרחמי, וגם לצורך שמירה על פוריותה העתידית של היולדת.
