הפריה חוץ גופית (IVF): מדריך מקיף לטיפול פוריות מתקדם
הפריה חוץ גופית IVF – In Vitro Fertilization הינה גולת הכותרת של טיפולי הפוריות. במהלך הטיפול מבוצע גירוי שחלתי באמצעות הורמונים, לאחר מכן שאיבת ביציות מהשחלות, הפרייתן במעבדה באמצעות זרע ולבסוף החזרת עוברים לרחם האישה. אנו מביטים כיום על התהליך בשלוות נפש, אך מדובר בלא פחות מאחת הפסגות בהישגי הרפואה המודרנית.
ההפרייה החוץ גופית המוצלחת הראשונה בוצעה באנגליה בשנת 1978 וממנה נולדה התינוקת לואיז בראון שהספיקה מאז להפוך להיות אמא בעצמה (ומהריון ספונטני, ללא צורך בטיפולים). מאז ועד היום נולדו למעלה מ- 12 מליון ילדים מהפריה חוץ גופית, בעולם כולו.
כיום בישראל כ-5% מלידות החי הן תוצאה של הפריה חוץ גופית, בממוצע כ- 7500 ילדים בשנה.
אז מהו בעצם תהליך ההפרייה החוץ גופית?
השלב הראשון כולל גירוי שחלתי באמצעות זריקות הורמונים הניתנות בבטן התחתונה באופן עצמי ע"י המטופלת, למשך כ-10-14 ימים בממוצע. במהלך מתן ההורמונים יבוצע אולטראסאונד (בד"כ דרך הנרתיק) לצורך מעקב אחר הזקיקים המתפתחים בעקבות מתן הגירוי ההורמונלי (להלן מעקב זקיקים). במקביל, תבוצענה בדיקות דם למעקב אחר רמת ההורמונים בדם המטופלת על מנת לתזמן בצורה אופטימלית את הליך שאיבת הביציות.
השלב השני הינו שאיבת הביציות. כאשר הזקיקים מוכנים לשאיבה, תינתנה זריקה אחת או שתיים נוספות לצורך הבשלת הביציות ושאר תהליכים נחוצים (זהו הטריגר) ובד"כ כיממה וחצי לאחר הטריגר תבוצע השאיבה.
השאיבה הינה פעולה פשוטה וקצרה (כ-10-15 דקות), ומבוצעת בחדר הניתוח תחת הרדמה כללית שטחית יחסית, או ללא הרדמה לבחירת המטופלת. השאיבה מבוצעת בגישה נרתיקית בדומה למעקב הזקיקים, אולם הפעם על המתמר הנרתיקי מולבשת שרוולית ובתוכה מושחלת מחט הדוקרת את הזקיקים ושואבת את נוזל הזקיקים אשר בתקווה בתוכם תימצאנה הביציות.
לאחר השלמת השאיבה המטופלת מועברת להתאוששות למנוחה קצרה ואז משתחררת לביתה באותו היום.
הנוזל שנשאב מהזקיקים מועבר למעבדה אשר בה האמבריולוגיות (אמבריולוגיה – מדע התפתחות העובר) מאתרות את הביציות ומבצעות את ההפרייה עם הזרע הנתון.
כעיקרון ישנן שתי דרכים להפרות את הביציות הבשלות:
אינסמינציה (הזרעה) בה מניחים את הביצית "בחברת" כמה עשרות אלפי תאי זרע, בהמתנה שאחד מהם יפרה אותה.
מיקרומניפולציה (ICSI – Intra Cytoplasmatic Sperm Injection) שמשמעותה הזרקת תא זרע יחיד לתוך הביצית על מנת להפרותה.
יום לאחר הפעולות הנ"ל ניתן לדעת כמה הפריות התרחשו ולהחליט בהתאם למספר גורמים, מהו היום המתאים להחזרת העובר או העוברים.
החזרת העוברים מתבצעת בהליך פשוט וקצר, הדומה במידת מה להזרעה תוך רחמית: קטטר דק ועדין מוחדר אל הרחם דרך צוואר הרחם, והעובר או העוברים מוזרקים אל חלל הרחם בהנחיית אולטראסאונד המונח על הבטן התחתונה על מנת לאתר בזמן אמת את המיקום האופטימלי ברחם להחזרת העובר. ברוב מוחלט של המקרים החזרת העוברים אינה מצריכה הרדמה.
אם בנוסף לעובר או לעוברים שהחזרנו יוותרו עוברים נוספים, נוכל להקפיאם לצורך החזרה בעתיד.
אז מהו החידוש המשמעותי בהפריה חוץ גופית?
הפריה חוץ גופית מעלה משמעותית את הסיכוי להריון מוצלח המסתיים בלידת צאצא בריא.
כך לדוגמא, הסיכוי ללידת צאצא בריא לכל החזרה באישה בת פחות מ-35 שנים עומד על כ- 30%.
כמובן שהסיכוי הנ"ל פוחת עם גיל המטופלת, אך עדיין מדובר באחוז הצלחה מרשים עבור טכנולוגיה אשר כאמור הייתה נחשבת מדע בדיוני עד לפני מספר עשרות שנים.
יש להדגיש כי אמנם מדובר בטיפול בעל סיכויי הצלחה יפים, אך זהו אינו טיפול פשוט לעיתים, הן מבחינה נפשית והן מבחינה פיזית. אולם הצלחתו, המתבטאת ב"ילד בריא בבית", הינה ההצלחה הגדולה ביותר.
מתלבטת בנוגע להפריה חוץ גופית? קבלי את כל המידע הדרוש וליווי אישי ממומחה בתחום. פני לד"ר נעם דומניץ לייעוץ מקצועי ומותאם עבורך.
לחצי כאן לקביעת פגישה
