צירים מוקדמים ואורך הצוואר
צירים מוקדמים כשמם כן הם, צירי לידה המופיעים טרם המועד, משמע לפני שבוע 37+0. אולם כמובן שיש להבדיל בין צירים מוקדמים המופיעים בשבוע 35 אשר הינם מטרידים במידה מועטה בלבד, לבין צירים המופיעים בשבוע מוקדם מאוד כגון 22.
קיימות מספר סיבות ידועות להופעת צירים מוקדמים:
בחלק ניכר מהמקרים מדובר בהתייבשות קלה של האישה ההרה. הורמון המופרש במצב של צמא מחקה בפעילותו את פעולת הורמון האוקסיטוצין הגורם לצירים. באם זו הסיבה, טיפול בנוזלים יגרום לחלוף הצירים. לכן, חשוב ביותר להקפיד על שתיה בכמות נאותה במהלך ההריון, במיוחד בארצנו החמה. כמות נאותה הינה כ-2-2.5 ליטרים של נוזלים צלולים ביממה.
סיבה נפוצה אחרת הינה דלקת או זיהום קל כלשהו, כגון דלקת בדרכי השתן, אשר עשויה אף להיות בלתי מורגשת כלל. באם זו הסיבה, תבוצע תרבית שתן ויוחל טיפול אנטיביוטי מתאים.
הריון מרובה עוברים הינו גורם סיכון משמעותי לצירים מוקדמים היות ושיעור ניכר מהריונות אלה אינם מגיעים למועד ומסתיימים בלידה מוקדמת.
שלשולים והקאות עלולים לגרום לצירים מוקדמים, הן במנגנון של התייבשות והן הלחץ התוך בטני המוגבר המשפיע על התכווצות הרחם.
סיבות אחרות הינן ריבוי מי שפיר ניכר הגורם ללחץ על דפנות הרחם, טראומה בטנית לרבות היפרדות מוקדמת של השליה ועוד.
חשוב מאוד במקרה של צירים מוקדמים, לגשת לבדיקה בהקדם שכן במרבית המקרים ניתן לטפל במצב ובגורם לו ובכך לנסות למנוע תוצאות מיילדותיות בלתי רצויות כגון לידה מוקדמת. אמנם 80% מהנשים המפתחות צירים מוקדמים לא תתקדמנה ללידה מוקדמת, אולם 20% זה בהחלט לא מעט…
הטיפול הניתן לנשים הסובלות מצירים מוקדמים מבוסס על זיהוי הסיבה (כפי שאמרנו, פעמים רבות זו התייבשות קלה המטופלת בנוזלים דרך הוריד) אולם לעיתים יש לעשות שימוש בתרופות המרפות את שריר הרחם ובכך את הצירים.
אחת התרופות הנפוצות הינה פרסולט, טבליה הניתנת דרך הפה, במקור משמשת להורדת לחץ הדם אך גם פועלת על שריר הרחם. פרסולט ניתן לתת במינונים שונים בהתאם להחלטת הרופא המטפל.
בנוסף, באם מדובר בצירים מוקדמים המעלים חשש ללידה מוקדמת, נשקול מתן זריקת צלסטון, סטרואיד החוצה את השליה ונועד להבשיל את ריאות העובר ולאפשר לו לנשום באופן עצמאי מחוץ לרחם באם וייוולד טרם המועד.
בנוסף לטיפול התרופתי מומלץ טיפול התנהגותי הכולל:
מנוחה – אין מדובר במנוחה במיטה, להיפך שכיבה ממושכת במיטה הינה מסוכנת לאישה ההרה. אך בהחלט מומלץ להוריד את קצב הפעילות היומית, להימנע מפעילות גופנית מאומצת, הרמת משאות כבדים ויחסי אישות.
שתייה מרובה – כפי שציינו, התייבשות היא אחת הסיבות הנפוצות להיווצרותם של צירים מוקדמים, על-כן חשוב להקפיד על שתייה של כ- 2-2.5 ליטרים של נוזלים צלולים ביממה.
אכילת מזון עשיר בסיבים תזונתיים – למניעת עצירות אשר עלולה להחמיר צירים מוקדמים.
עד כה שוחחנו על צירים מוקדמים, אולם אחת השיטות להערכת הסיכון ללידה מוקדמת הינה מדידת אורך צוואר הרחם. אורך צוואר הרחם נמדד באמצעות אולטראסאונד, בעיקר בגישה וגינלית. כאשר אנו עדים לקיצור של צוואר הרחם, הסיכון ללידה מוקדמת עולה וייתכן ויש לנקוט באמצעים משמעותיים יותר כגון אשפוז להשגחה ומתן טיפול תרופתי אינטנסיבי ואגרסיבי יותר לצורך הפסקת הצירים המוקדמים.
