שליה נעוצה
שליה נעוצה (Placenta Accreta) היא תופעה בה השליה משתרשת באופן בלתי תקין בדופן הרחם, וחודרת בדרגות שונות אל הרחם ואף מחוצה לו.
כיצד ומדוע קורית שליה נעוצה?
קיימים מצבים גינקולוגים העלולים לגרום להצטלקות הרחם וספציפית חלק בדופן הפנימית שלו. מצבים אלה כוללים: ניתוחים קיסריים, ניתוחים לכריתת שרירנים, גרידות, שליית פתח וכן כל התערבות גינקולוגית ניתוחית ברחם אשר הותירה בו צלקת.
מצבים נוספים המהווים גורמי סיכון לשלייה נעוצה הם לידות מרובות והריון בגיל מבוגר.
כאשר קיימת צלקת ברחם והשליה משתרשת באיזור זה, השליה עלולה לחדור בצורה בלתי תקינה אל תוך הרחם ולהינעץ בדופנו, ולכן השם שליה נעוצה. אחת הסיבות העיקריות לעליה במספר המקרים של שליה נעוצה בעשורים האחרונים, הינה העליה במספר הניתוחים הקיסריים, אשר מעלים את שכיחותה. כיום השכיחות של שליה נעוצה הינה 1 ל- 500-1000 לידות.
קיימות שלוש דרגות חומרה של שליה נעוצה:
קלה – בה השליה חודרת מעבר לנורמה, אך באופן שטחי יחסית.
בינונית – השליה חודרת עמוק יותר ותופסת את כל שריר הרחם.
קשה – השליה חודרת את כל שכבות הרחם ואף חודרת לאיברים סמוכים כגון שלפוחית השתן והמעי.
אבחנת שליה נעוצה
אבחנת שליה נעוצה נעשית באמצעות אולטרסאונד, כבר מהטרימסטר השני אך בעיקר במהלך הטרימסטר השלישי. כאשר אובחנה שליה נעוצה, ייתכן שנזדקק לניתוח קיסרי ולא נוכל לאפשר לידה נרתיקית בשל הסיכון לדימום, כפי שנסביר כעת, על הסיכונים שבמצב זה.
הסיכונים בשליה נעוצה
בעיקרון במקרים של שליה נעוצה עלול להופיע דימום כבר בשלבים המוקדמים של ההריון, אך זוהי תופעה נדירה יחסית. לעומת זאת, הסכנה העיקרית הינה במהלך הלידה, או כפי שבד"כ נמליץ במקרים של אבחנה של שליה נעוצה – במהלך ניתוח קיסרי.
כאשר מדובר בהשרשה תקינה של השליה בדופן הרחם, הפרדתה הינה קלה ואינה מלווה בד"כ בדימום חריג. לעומת זאת, היות והשליה נעוצה בדופן הרחם, בעת הפרדתה עלול להתרחב דימום מסיבי ביותר העלול לסכן את חייה של היולדת. אי לכך, לעיתים אין ברירה אלא לכרות את הרחם על מנת להציל את חייה של האישה. באם מדובר במקרים חמורים של שליה נעוצה, ייתכן ולאחר חילוץ העובר, תבוצע כריתה של הרחם עם השליה, ללא הפרדתה, על מנת להימנע מדימום מסכן חיים.
הטיפול בשליה נעוצה
קודם כל, הריון עם שליה נעוצה מוגדר כהריון בסיכון גבוה, וככזה יבוצע מעקב במסגרת מרפאה מתאימה וכך מעקב סונר.
הלידה כאמור מתבצעת באמצעות ניתוח קיסרי הכולל צוות רפואי רב-תחומי הכולל גינקולוגים מנוסים, לעיתים המטולוגים, לצורך טיפול בדימום מסיבי ואורולוגים, באם יש חשד לחדירת השליה לשלפוחית השתן של היולדת.
כפי שאמרנו, לעיתים אין ברירה אלא לכרות את הרחם על מנת להציל את חיי היולדת.
אולם במרכזים רפואיים מסויימים, ובמקרים מתאימים, משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות הכוללות הדמיה וסגירת כלי דם באמצעים אנדוסקופיים ע"י רופאים רדיולוגיים, לצורך שימור הרחם למרות השליה הנעוצה.
אך כאמור, כל מקרה לגופו.
בהצלחה ושרק ניוועץ ולא נינעץ!