לקראת מועד הלידה (משבוע 37 להריון) כ-97% מהעוברים נמצאים במצג ראש, משמע ראש העובר פונה כלפי צוואר הרחם ופתח תעלת הלידה וזהו החלק הראשון בגופו אותו העובר "מציג", ומשם המילה מצג. אולם בכ-3 אחוזים מהמקרים, המצג במועד אינו ראש.

בחלק מהמקרים מדובר במנח רוחבי, משמע העובר שוכב לרוחב הרחם.

בחלק אחר מהמקרים, מדובר במצג עכוז, משמע העובר מפנה את עכוזו לעבר צוואר הרחם ותעלת הלידה. אמנם בכ-90% ממקרי מצג העכוז טרם המועד, העובר יתהפך באופן ספונטני למצג ראש עד השבוע ה-37 להריון, אולם מעבר לשבוע זה, בד"כ העובר כבר גדול מדי ביחס למרחב ברחם ונותר במצג עכוז. אי לכך, באם העובר לא התהפך עד לשבוע 37, הסיכויים כי יתהפך באופן ספונטני הינם קטנים.

מהם הגורמים למצג עכוז?

הגורמים למצג עכוז אינם ידועים דיים. אולם אנו יודעים כי מצג עכוז נפוץ יותר במקרה של הריון בהפרש קטן מהריון קודם, הריון מרובה עוברים, היסטוריה של לידות מוקדמות, מיעוט או ריבוי מי שפיר, משקל עובר נמוך, ראש עובר מוארך, מבנה רחם לא תקין (כגון רחם מחיצתי, חד קרני ועוד), ושליית פתח, משמע שלייה המכסה את הפה הפנימי של צוואר הרחם וחוסמת את תעלת הלידה.

מהן הסכנות במצג עכוז?

כאשר העובר במצג ראש, החלק הגדול ביותר בגופו הוא זה המפלס את הדרך בתעלת הלידה. כך, הפתח הנפער בצוואר הרחם גדול דיו ושאר הגוף לא ייתקע. לעומת זאת, בעוברים העכוז הינו קטן משמעותית בקוטרו לעומת הראש, ולעיתים לאחר מעבר העכוז והגוף, ראש העובר עלול להיתקע בתעלת הלידה. זהו מצב המסכן את חיי העובר באופן בהול.

בעקבות מחקר גדול מתחילת האלף הנוכחי, אשר בדק תוצאות לידות נרתיקיות של עוברים במצג עכוז, הוחלט שבמקרים כאלה יש להמליץ על ניתוח קיסרי.  אולם קיימת אלטרנטיבה בדמות היפוך חיצוני.

הרצון הינו משותף היות ורוב היולדות מעוניינות בלידה רגילה ובמועד ואילו הצוות הרפואי, המודע לסיכוני הניתוח הקיסרי וכן לסיבוכים הכרוכים בניתוח קיסרי מבחינת ההריונות הבאים, ממליץ לשקול היפוך חיצוני אשר עשוי לאפשר לידה נרתיקית. 

חשוב לציין כי ההמלצה הרווחת כיום הינה שלא ליילד נרתיקית עובר במצג עכוז, אלא במקרים מסויימים ולאחר דיון והכנה מספקת של מקום הלידה והצוות. אחד המקרים הבודדים בהם ניתן ליילוד עובר במצג עכוז בחלק מהמרכזים הרפואיים הינו כאשר מדובר בתאום שני אשר אינו גדול מהתאום הראשון הנולד לפניו בלידה נרתיקית. אך שוב, יש להדגיש כי כל מקרה נבחן לגופו נוכח הסכנה אשר זה עתה ציינו.

באם לא מדובר במקרה הנ"ל, ומדובר בעובר יחיד, במועד, במצג עכוז, ניצבות בפנינו שתי אפשרויות: ניתוח קיסרי או היפוך חיצוני.

מהו היפוך חיצוני?

תהליך ההיפוך החיצוני, או באנגלית (External Cephalic Version), הינו פעולה במהלכה הרופא או הרופאה מנסים להפוך את תנוחת העובר ממצג עכוז או מנח רוחבי, למצג ראש באמצעות לחץ חיצוני ומבוקר על בטן האישה ההרה. הפעולה מתחילה בד"כ בניסיון "לחלץ" את עכוז העובר מהחלק התחתון של הרחם ואז לבצע סיבוב אשר מושלם כאשר ראש העובר פונה מטה אל תעלת הלידה.  הפעולה אורכת בממוצע מספר דקות, עלולה להיות בלתי נעימה ואף כואבת וסיכויי הצלחתה הממוצעים עומדים על כ-60%. בהריונות חוזרים סיכויי ההצלחה טובים יותר מאשר בהריון ראשון היות והרחם רך יותר ושרירי הבטן רפויים יותר.

מתי סיכויי ההצלחה נמוכים יותר?

מיעוט מי שפיר, משמע יש פחות תווך המאפשר לסובב את העובר.

שליה קדמית, הנמצאת בין ידי המבצע או מבצעת לבין העובר, ולכן עלולה להפריע לפעולה)

עובר במשקל גדול (מעל 3.5 ק"ג)

נשים עם דופן בטן עבה

עכוז המקובע באגן ולכן קשה יותר להרימו ולחלצו.

מתי אסור לבצע היפוך?

כאשר יש התוויה מוחלטת לביצוע ניתוח קיסרי

לידה פעילה

ירידת מים

כאשר חלה ירידה בדופק העובר העלולה להעיד על מצוקה עוברית

כיצד נעשית פעולת ההיפוך?

היולדת מתקבלת ביום ההיפוך לחדר לידה כאשר היא בצום ומחוברת לניטור דופק העובר למשך כחצי שעה לצורך וידוא תקינותו והערכת מצבו הכללי של העובר. לאחר מכן מבוצעת בדיקת סונר בטנית לצורך וידוא המצג, כבר קרו מקרים בהם אישה הגיעה להיפוך רק כדי לגלות לשמחת כולם, כי העובר החליט לוותר על הפרוצדורה ולהתהפך לבדו למצג ראש.

כמו כן מעריכים באמצעות הסונר את כמות מי השפיר ואת משקל העובר, ובאם התנאים מאפשרים את ההיפוך, היולדת מקבלת עירוי נוזלים כדי למלא את שלפוחית השתן, אשר מסייעת בדחיקת העכוז אל מחוץ לאגן ובכך מקלה את הפעולה ומעלה את סיכויי הצלחתה.

לעיתים, תקבל היולדת זריקה תת-עורית של ונטולין המרפה את שריר הרחם. לאחר מכן הרופא/ה מתחילים את הפעולה: מישוש העכוז, חילוצו מהאגן ואז השלמת סיבוב ראש העובר אל האגן. הפעולה נעשית בנחישות אך בעדינות, תחת מעקב של אולטרסאונד לניטור דופק העובר ובקרה של מיקומו.

באם הפעולה צלחה, ממשיכים לנטר את הדופק העוברי במשך כשעה עד שעתיים ובמהלך הניטור ניתן לאשה עירוי פיטוצין במינון נמוך לצורך השראת צירים אשר מטרתם לקבע את ראש העובר בתעלת הלידה.

בנוסף, היולדת מתודרכת בעת שחרורה למעקב תנועות קפדני ולפנייה מיידית לבית החולים בכל תלונה חריגה (כגון דימום, ירידת מים או הפחתה בתנועות העובר). יום לאחר הפעולה מומלץ לבצע ביקורת מיילדותית בקופת החולים לרבות בדיקת רופא, אולטרסאונד וניטור עוברי. אשה בעלת סוג דם שלילי תקבל חיסון Anti-D בתום הפעולה.

אם הפעולה לא צלחה לאחר מספר ניסיונות, היא מופסקת, וממשיכים לניטור ממושך של דופק העובר.

כל התהליך נעשה כמובן בשיתוף פעולה מלא עם האשה/ בני הזוג.

האם עלולים להיות סיבוכים להיפוך?

כמובן שכן, אולם לשמחתנו שיעור הסיבוכים המשמעותיים בפעולת ההיפוך הינו נמוך, פחות מחצי אחוז. הסיבוך העיקרי הוא ירידה בדופק העובר שעשויה לנבוע ממתיחה או מלחץ על חבל הטבור או השליה. אך ברוב המקרים, עם הפסקת הפעולה, הוא חוזר מיד לתקינותו. במקרים נדירים ההאטה בדופק תימשך והעובר יראה סימני מצוקה אשר יחייבו ניתוח קיסרי דחוף. זו הסיבה מדוע על המטופלת להגיע בצום בבוקר הפעולה, כפי שציינו בסרטון על הניתוח הקיסרי.

כאמור, לצורך זיהוי מהיר של מצוקה עוברית, ההיפוך מתבצע תחת מעקב מתמיד של אולטרסאונד לניטור דופק העובר.

סיבוך אפשרי נוסף הוא היפרדות שליה שעלולה לגרום למצוקה עוברית. לכן, שוב, לאחר הפעולה מבוצע ניטור עוברי רציף. בשל סיכונים אלה, נמוכים ככל שיהיו, ההיפוך החיצוני מבוצע בחדר לידה, הסמוך לחדר הניתוח.

שיטות נוספות להיפוך העובר

תנוחות

קיימות תנוחות העשויות לסייע לעובר להתבסס עם ראשו כלפי מטה. מומלץ לבצע אותן החל משבוע 35, כשלוש פעמים ביום למשך כ-15 דקות בכל פעם, בעיקר כאשר העובר פעיל וההרה חשה את תנועותיו.

עמידת נר: שכיבה על הגב עם הרגליים אל הקיר.

רכינה לפנים: הישענות על פוף או על מצבור כריות, כאשר הראש על כרית והאגן מורם באוויר

עמידה על שש ונענועי אגן במעגלים: תנוחה המפחיתה מתח באגן ומאפשרת לו להתרחב

השמעת מוזיקה/ קולות וכן הארה באמצעות פנס באיזור האגן על מנת לעודד את העובר להסתובב לכיוון זה עם ראשו.

דמיון מודרך

כולל תרגולים שמתמקדים בהרפיית הגוף, נשימה, שיחות עם העובר ועידודו להתהפך

היפוך עובר במים

שיטת טיפול עדינה ומרגיעה, המערבת הרפיה במים ובד"כ מבוצעת בהדרכה של דולה או מיילדת.

רפואה סינית

דיקור סיני בזרת של כף הרגל בנקודה אשר לפי הרפואה הסינית עשויה להניע את הרחם ולגרום להתהפכות העובר. בנוסף קיימת שיטה על אותו העיקרון הטיפולי תוך שימוש במוקסה – מעין סיגר המחמם את הנקודה הנ"ל ומעודד היפוך ספונטני של העובר.

חשוב לפנות למטפל או מטפלת מוסמכים ברפואה סינית לצורך הטיפולים האלה.

בהצלחה ושנהיה לראש ולא לעכוז!