אולם כאמור, ברוב מוחלט של המקרים מדובר בנשאות ללא סימפטומים והסכנה העיקרית הינה ליילוד אשר עלול להידבק בחיידק בעת מעבר בתעלת הלידה או אף בעת שהייתו ברחם, בשל שאיפת מי שפיר הנגועים בחיידק – זו המחלה המוקדמת. אפשרות אחרת הינה הדבקה מהסביבה לאחר הלידה – וזו כבר המחלה המאוחרת.

עם זאת, למרות שכ-15% מהיולדות הינן נשאיות של GBS, הסיכוי להדבקה של היילוד במהלך לידה נרתיקית הינו פחות מ-1%, ופוחת אף לעשירית האחוז באם האם קיבלה טיפול מונע הולם.

מספר מחקרים שנערכו בנושא הדגימו שמתן אנטיביוטיקה לאם הנמצאת בסיכון להעברת החיידק ליילוד במהלך הלידה, עשוי למנוע את המחלה המוקדמת בשבוע הראשון לחיי התינוק, המהווה כ- 70% מסך תחלואת התינוקות.

כיצד מתבטא זיהום ב-GBS בילודים? 

כפי שציינו, זיהום ב-GBS בילודים מתחלק לשני סוגים:

המחלה המוקדמת המופיעה תוך כשבוע ימים מהלידה, בד"כ תוך 24 שעות.  המחלה המאוחרת מופיעה כשבוע מהלידה ועד שלושה חודשים לאחריה. הביטוי הקליני של שתי המחלות דומה: זיהום בדם כתוצאה מהימצאות החיידק בדם היילוד (ספסיס), דלקת ריאות, דלקת קרום המוח (מנינגיטיס), זיהומים בעצמות, במפרקים ובעור.

גורם הסיכון העיקרי למחלה המאוחרת הינו פגות היילוד, אשר יכולות ההתמודדות שלו פחותות משל יילוד בָשֵל במועד.

כיצד מתבצעת בדיקת נשאות של GBS? 

בדיקת הנשאות פשוטה, אינה פולשנית ואינה כואבת וניתנת לביצוע על־ידי הרופא המטפל או באופן עצמאי ע"י האישה ההרה עצמה. במהלכה מוחדר מטוש (מעין מקלון אוזניים ארוך) באופן שטחי לנרתיק ולאחר מכן לפי הטבעת ואז מושם במבחנת פלסטיק הנשלחת למעבדה.

אז האם מבוצע בדיקת נשאות לכל אישה בהריון לקראת הלידה?

לא בדיוק. בעוד ששיעור הנשאות בארה"ב מגיע עד 30%, בארץ שיעור הנשאות נמוך משמעותית ובתסקיר שבוצע ב- 2010 בארץ, נמצאה היארעות נמוכה מאוד של תחלואת יילודים מוקדמת ב- GBS, סביב מקרה אחד ל-4000.

אי לכך, בארץ ישראל אין המלצה חד משמעית לבצע סקר מקיף לנשאות חיידק GBS בנשים הרות, זאת בשונה מהמקובל בארה"ב.

הנתונים בארץ הוכיחו כי אם מטפלים לפי גורמי סיכון בלבד, הסיכוי לתחלואה נמוך מאוד.

אז מהם גורמי הסיכון אשר בעטיים נטפל אנטיביוטית במהלך הלידה, ללא צורך בתרבית?

•אישה הרה אשר הייתה לה תרבית שתן חיובית ל-GBS במהלך ההריון הנוכחי

•אישה אשר לה ילד קודם אשר סבל מזיהום מ-GBS לאחר הלידה

•לידה מוקדמת, משמע לפני שבוע 37+0

•ירידת מים מעל 18 שעות, ובחלק מהמרכזים הרפואיים, לאחר 12 שעות מירידת המים.

• אישה אשר נמצאה חיובית ל- GBS בבדיקת נשאות בסמוך ללידה.

מתי נהוג לעשות את הבדיקה?

בד"כ בשבועות 37-36 להריון, מאחר תוצאותיה תקפות לחמישה שבועות, שזהו  טווח הזמן בו אמורה להתרחש הלידה.

עתה משהבנו את הסיכונים בזיהום ב- GBS ובמי כדאי לטפל, נסביר כיצד ניתן להפחית את הסיכוי למחלה בילוד.

ניתן לעשות זאת על ידי מתן דרך הוריד של אנטיביוטיקה מכוונת לחיידק ה-GBS, בד"כ פניצילין. אנו חוזרים על מתן האנטיביוטיקה כל כ-4 שעות במידת הצורך ובאם טרם הסתיימה הלידה. בנשים הרגישות לפניצילין ניתן טיפול בתכשירים תחליפיים, בהתאם לרגישויות למיניהן.

חשוב לציין כי באם האישה מיועדת מלכתחילה לניתוח קיסרי, במהלכו אין מעבר של היילוד בתעלת הלידה, אין צורך בטיפול מניעתי.

באם הלידה התפתחה במהירות והאֵם לא הספיקה לקבל את הטיפול האנטיביוטי, היילוד יעבור בירור הכולל ספירת דם ונטילת תרביות דם, בהתאם לתוצאות התרביות ובדיקות הדם, הצוות הרפואי ישקול את הצורך במתן טיפול אנטיביוטי לילוד במהלך 48 השעות שלאחר הלידה. 

נזכור כי גם אם לא אישה נשאית לא הספיקה לקבל אנטיביוטיקה בזמן, אין צורך להילחץ, היות וגם ללא טיפול אנטיביוטי מניעתי בזמן הלידה, הסיכון להדבקת העובר נמוך ועומד על כ־1% בלבד. מעקב אחר היילוד וטיפול ייעשו במידת הצורך.

בכל מקרה, מומלץ שכל אישה אשר נמצאה כנשאית של GBS צריכה ליידע את הצוות בחדר הלידה.

בהצלחה ולידה קלה, וללא חיידקים!