משכב הלידה
משכב הלידה הוא תקופה בת כ-6 שבועות לאחר הלידה המאופיינת במספר שינויים בגוף ובנפש היולדת, אותם נפרט כעת.
הרחם – בתקופה לאחר הלידה הרחם מחל תהליך של חזרה לגודלו המקורי. בתוך כחודש מיום הלידה הרחם מתכווץ לכ-10% מגודלו בסיום ההריון ומשקלו פוחת מכ-1000 גרם ל-100 גרם. בימים הראשונים לאחר הלידה המטופלת חשה התכווצויות המסמנות את תחילת תהליך קטינת הרחם, אשר להן גם תפקיד בהקטנת כמות הדימום הרחמי.
כאבים – התכווצות הרחם בימים הראשונים לאחר הלידה מלווה בכאבים מחזוריים והתקפיים המזכירים צירים ועשויים להתגבר בעת ההנקה. ברוב המקרים הכאבים המשמעותיים חולפים לאחר מספר ימים ולאחר מכן מדובר בכאבים אקראיים.
דימום – ההתכווצויות מלוות פעמים רבות בדימום לדני המכונה "לוכיה". מאפייני הלוכיה משתנים בין אישה לאישה לרבות כמות הדימום, הצבע, המרקם והריח.
בימים הראשונים שלאחר הלידה ייתכן דימום נרתיקי בכמות רבה, בצבע אדום כהה. בהמשך הדימום הכהה הופך להפרשות בהירות ורדרדות ולעיתים לבנות־צהבהבות עד כשלושה־ארבעה שבועות לאחר הלידה.
חשוב להדגיש כי מומלץ שלא להשתמש בטמפונים בתקופה שלאחר הלידה אלא בתחבושות חיצוניות בלבד המאפשרות גם מעקב אחר צבע וריח ההפרשות.
באם הדימום נותר אדום ובכמות גדולה גם מעל 10 ימים מהלידה או לחילופין מלווה בריח חריף, יש לפנות לבדיקה. בכל מקרה של עליית חום, הרגשה כללית רעה, הפרשה חריגה או צמרמורת חוזרת, יש להיבדק בשל החשש מזיהום ברחם, בשד או בדרכי השתן.
בצקות – בצקות ברגליים ולעיתים במקומות אחרים בגוף מופיעות ברוב המקרים כבר בשלבים האחרונים של ההריון, ומחמירות לעיתים קרובות לאחר הלידה. זהו מצב תקין החולף מעצמו ועודפי הנוזלים מפונים בהדרגה מהגוף. לכן חשוב להקפיד שלא לנעול נעליים לוחצות, ללבוש בגדים צמודים או לענוד תכשיטים לוחצים עד לחלוף הבצקות. לזירוז פינוי הבצקות ניתן להרים את הרגליים על כרית במהלך ישיבה.
שתן – בימים הראשונים שלאחר הלידה הגוף נוטה להיפטר מהנוזלים העודפים שנצברו במהלך ההריון, כפי שציינו כעת לגבי הבצקות. אי לכך, מרבית היולדות מדווחות על צורך בריקון השלפוחית לעיתים קרובות ולעיתים אף על חוסר תחושה של צורך להתרוקן.
כבר בשעות הראשונות שלאחר הלידה חשוב ללכת לשירותים גם אם אין תחושת צורך, שכן לשלפוחית השתן לוקח לעיתים מספר ימים עד שבועות לשוב לתפקודה התקין ולתחושה הנורמלית של צורך במתן שתן.
טחורים – בעיית הטחורים נפוצה יחסית בקרב יולדות, בין אם לאחר לידה נרתיקית ובין אם לאחר ניתוח קיסרי. חשוב להקפיד על היגיינה תוך שטיפות מקומיות וניתן להשתמש במשחה מקומית המקלה על הכאב ומפחיתה בהדרגה את הנפיחות. ברוב המקרים אין צורך בהתערבות נוספת ולאחר שפוחת הלחץ על הורידים בעקבות הלידה, הטחורים נעלמים מעצמם.
למניעת עצירות יש להקפיד על תזונה עשירה בסיבים תזונתיים (פירות וירקות עם קליפתם), שתיית מים בכמות נאותה ובמידת הצורך ניתן להשתמש בתרופות טבעיות לעידוד יציאה יומית.
ירידה במשקל – מיד לאחר הלידה מאבדת יולדת ממוצעת בין ארבעה לשישה קילוגרמים (משקל התינוק, מי השפיר והשליה). אולם לאחר מכן ההפחתה במשקל הינה הדרגתית למדי ועלולה לתסכל את היולדת המצפה בן רגע לשוב למשקלה טרם ההריון. חשוב להבין כי הירידה במשקל הינה תהליך טבעי והדרגתי ואיננו ממליצים לבצע דיאטות קיצוניות ואגרסיביות בעת משכב הלידה, במיוחד לא באם היולדת מניקה בתקופה זה. סבלנות, באם שומרים על תזונה מאוזנת וחוזרים לפעילות גופנית מתונה בסיום משכב הלידה, ניתן להשיל את הקילוגרמים העודפים בצורה בטוחה, נכונה ובריאה.
אנמיה – נשים רבות סובלות מאנמיה במהלך ההריון ולאחר הלידה, ולכך יש להוסיף את הדימום במהלך הלידה או הניתוח הקיסרי. אי לכך מומלצת נטילת טבליות ברזל לאחר השיבה הביתה ולמשך 6 שבועות לפחות לאחר הלידה.
שינויים במצב הרוח – לאחר הלידה מתרחשים שינויים הורמונליים דרמטיים העלולים לגרום לעיתים לחוסר יציבות רגשית, התפרצויות זעם או בכי ושינויים חדים במצב הרוח. בד"כ זהו מצב זמני וקל יחסית אולם לעיתים מדובר במצב מסוכן לאם ולתינוק. חשוב לקבל עזרה ותמיכה נפשית ממעגל המשפחה והחברים הראשון ובמידת הצורך אף לעזרה מקצועית. זוהי לא בושה, זו חובה. שכן המצב עלול כאמור לסכן את האם והרך הנולד במקרים קיצוניים.
חיי מין – ניתן לחזור לפעילות מינית רגילה באופן הדרגתי לקראת סיום משכב הלידה, משמע כ-6 שבועות לאחר הלידה אך מומלץ לעבור בדיקת ביקורת אצל רופא הנשים טרם חזרה לשגרת יחסים. חשוב להדגיש כי גם תחת הנקה מלאה וטרם קבלת וסת ראשונה מאז הלידה, ייתכן ביוץ ולכן קיימת אפשרות להריון נוסף תוך זמן קצר מהלידה.
וסת ראשונה – הוסת הראשונה מופיעה בד"כ כ- 8-6 שבועות מיום הלידה ביולדת אשר אינה מניקה. חשוב לציין שוב כי ייתכן ביוץ גם ללא קבלת וסת, על כל המשתמע מכך. אצל אמהות מיניקות משך הזמן לקבלת הוסת הראשונה עשוי לנוע בין חודשיים ל-18 חודשים. בנוסף, עלינו להדגיש כי הנקה "מלאה" אינה מונעת באופן מלא כניסה להריון נוסף.
הנקה – ההנקה היא צורת התזונה המועדפת לאם ולתינוק. מבחינת האם מדובר בחיזוק הקשר או ה"בונדינג" לתינוק וכן קיימים יתרונות רפואיים לאם עליהם תוכלו לשמוע בסרטונים על ההנקה.
מבחינת התינוק מדובר במזון המאוזן והמיטבי מבחינת הרכב החומרים וכמו כן מבחינת מרכיבי החיסון העוברים בהנקה על התינוק (נוגדנים) המעניקים לו הגנה חיסונית מפני מחלות, עד אשר מערכת החיסון שלו עצמו תגיע לכדי בשלות.
מנגנון ההנקה מבוסס על היזון חיובי ושלילי כך שייצור החלב גובר כתגובה ליניקת התינוק או לחילופין השאיבה המכאנית באמצעות משאבה. לכן מומלץ שתהיה גישה למשאבה למקרה של דילוג על הנקה מסיבה כלשהי כך שהשאיבה תגרום להמשך גירוי לייצור החלב.
באם את מעוניינת להפסיק להניק, יש לעשות זאת בהדרגה.
בצקות – בצקות ברגליים ולעיתים במקומות אחרים בגוף מופיעות ברוב המקרים כבר בשלבים האחרונים של ההריון, ומחמירות לעיתים קרובות לאחר הלידה. לעיתים הבצקות אף מופיעות לראשונה לאחר הלידה. זהו מצב תקין החולף מעצמו ועודפי הנוזלים מפונים בהדרגה מהגוף. לכן חשוב להקפיד שלא לנעול נעליים לוחצות, ללבוש בגדים צמודים או לענוד תכשיטים לוחצים עד לחלוף הבצקות. לזירוז פינוי הבצקות ניתן להרים את הרגליים על כרית במהלך ישיבה.
פעילות גופנית – לאחר סיום ששת שבועות משכב הלידה ניתן לשוב באופן הדרגתי ומתון לפעילות גופנית בעצימות נמוכה ולהעלות את מינונה ועצימותה עם הזמן.
נשירת שיער – במהלך ההריון משתנה מחזור גדילת השיער ולאחר הלידה מתחדשת גדילתו. אי לכך, לעיתים מתרחשת נשירה מוגברת עליה מפצה גדילה מחודשת בחודשים שלאחר מכן. זהו תהליך טבעי הנמשך בד"כ עד כ-3 חודשים מהלידה.
בדיקה בסיום משכב הלידה – מומלץ לכל יולדת לגשת לבדיקה אצל רופא הנשים המטפל כשישה שבועות לאחר הלידה. הבדיקה כוללת בדיקה של הנרתיק והעריה לוידוא החלמה של האיזור לאחר לידה נרתיקית, בדיקת הצלקת הניתוחית באם קיימת, וסונר וגינלי לאגן לצורך הערכת הרחם. במפגש זה ניתן לבצע בדיקת PAP, לדון באמצעי מניעה, בתכנון הריונות עתידיים ובשאר נושאים שמטופלת מעוניינת בייעוץ רפואי לגביהם.
כמו כן באם היולדת סבלה מסוכרת במהלך ההריון, זהו הזמן לביצוע העמסת סוכר לצורך גילוי סוכרת אשר אינה סוכרת הריון. נרחיב בנושא בסרטון על נושא הסוכרת ההריון.
שיהיה במזל!
