הריון עודף

לכן, החל מהשבוע ה– 40 להריון מומלץ לבצע מעקב כל יומיים או שלושה, במסגרת יחידת ניטור להריון עודף או מיון יולדות, ויימשך עד הלידה עצמה. המעקב כולל ניטור עוברי ('מוניטור') וכן בדיקת אולטרה סאונד להערכת מצב העובר(פרופיל ביו–פיזיקלי), הערכת משקלו העדכני, מדידת כמות מי השפיר ולעיתים אף זרימות בעורק הטבור. אלה האחרונים מאפשרים לנו להעריך את תפקודה של השליה ומצב של אי ספיקה שלייתית.

בנוסף, במסגרת המעקב יבוצע ניטור של המדדים החיוניים של האישה ההרה, ובמיוחד לחץ הדם ונוכחות חלבון בשתן, העלולים להצביע על התפתחות של רעלת הריון, אשר גם היא שכיחה יותר בשלבים המתקדמים של ההריון.

באם קיים חשד למצוקה עוברית ברמה כלשהי, או סיכון בריאותה של האישה ההרה, עשויה להתקבל החלטה לגבי מועד ואופן היילוד, לרבות זירוז להשראת הלידה ו/או ניתוח קיסרי.

כמו כן, בד"כ תבוצע בדיקה גינקולוגית נרתיקית להערכת צוואר הרחם, הכוללת פתיחה, מחיקה ומיקום ראש העובר באגן.

מעקב הריון עודף מלווה את האישה משבוע 40+0 ועד הלידה כאשר בד"כ הסף העליון לאחריו מומלץ יילוד אקטיבי באם לא התרחשה לידה ספונטנית הינו 41+4-41+5. הסיבה הינה עלייה נוספת בשכיחות הסיבוכים מעבר לגיל הריון זה, כך ששכרנו בהמתנה ללידה ספונטנית, עלול לצאת בהפסדנו.

אז קחו את הזמן, אבל לא יותר מדי. בהצלחה!