שליה נעוצה (Placenta Accreta) היא תופעה בה השליה משתרשת באופן בלתי תקין בדופן הרחם, וחודרת בדרגות שונות אל הרחם ואף מחוצה לו.
כיצד ומדוע קורית שליה נעוצה?
קיימים מצבים גינקולוגים העלולים לגרום להצטלקות הרחם וספציפית חלק בדופן הפנימית שלו. מצבים אלה כוללים: ניתוחים קיסריים, ניתוחים לכריתת שרירנים, גרידות, שליית פתח וכן כל התערבות גינקולוגית ניתוחית ברחם אשר הותירה בו צלקת.
מצבים נוספים המהווים גורמי סיכון לשלייה נעוצה הם לידות מרובות והריון בגיל מבוגר.
כאשר קיימת צלקת ברחם והשליה משתרשת באיזור זה, השליה עלולה לחדור בצורה בלתי תקינה אל תוך הרחם ולהינעץ בדופנו, ולכן השם שליה נעוצה. אחת הסיבות העיקריות לעליה במספר המקרים של שליה נעוצה בעשורים האחרונים, הינה העליה במספר הניתוחים הקיסריים, אשר מעלים את שכיחותה. כיום השכיחות של שליה נעוצה הינה 1 ל- 500-1000 לידות.
הסיכונים בשליה נעוצה
בעיקרון במקרים של שליה נעוצה עלול להופיע דימום כבר בשלבים המוקדמים של ההריון, אך זוהי תופעה נדירה יחסית. לעומת זאת, הסכנה העיקרית הינה במהלך הלידה, או כפי שבד"כ נמליץ במקרים של אבחנה של שליה נעוצה – במהלך ניתוח קיסרי.
כאשר מדובר בהשרשה תקינה של השליה בדופן הרחם, הפרדתה הינה קלה ואינה מלווה בד"כ בדימום חריג. לעומת זאת, היות והשליה נעוצה בדופן הרחם, בעת הפרדתה עלול להתרחב דימום מסיבי ביותר העלול לסכן את חייה של היולדת. אי לכך, לעיתים אין ברירה אלא לכרות את הרחם על מנת להציל את חייה של האישה. באם מדובר במקרים חמורים של שליה נעוצה, ייתכן ולאחר חילוץ העובר, תבוצע כריתה של הרחם עם השליה, ללא הפרדתה, על מנת להימנע מדימום מסכן חיים.